מהו ייפוי כח מתמשך

נגיף הקורונה- האם יוכר כ"כח עליון" ומה המשמעות של הכרה זו?

המערכת העסקית מושתתת על הסכמים והתחייבויות, בין התחייבויות חד צדדיות (כגון התחייבות ספק ליתן שירות), ובין התחייבויות הדדיות (כלומר אלו התלויות האחת בשנייה).

בעולם המשפט ידוע ומקובל המונח "כח עליון" או "פורס מז'ור". משמעות מונח זה: אירוע  חיצוני נדיר ויוצא דופן, שאין לצדדים להסכם כל שליטה עליו, לא ניתן היה לצפותו ולא ניתן להתגבר עליו.

כאשר אירוע של "כח עליון" מתחולל, אזי נוצר מצב של "סיכול" ההסכם, דהיינו ביצוע ההסכם הופך לבלתי אפשרי כתוצאה מאותו אירוע "כח עליון". מצב זה מאפשר לצד להשתחרר מחיובי ההסכם ולא תוטל עליו האחריות לאי ביצוע התחייבויותיו ולתוצאות הנובעות והנגרמות  מכך (בכפוף לאמור להלן).

בתי המשפט הכירו לעיתים נדירות מאוד ב"כח עליון" כמשחרר מחיובי הסכם. כך למשל, אסונות טבע חריגים ייחשבו בדר"כ לכוח עליון. ההכרה היא ספציפית לכל מדינה ולנסיבות אשר יכולות להיות צפויות או בלתי צפויות בה ואין לה כללים אחידים. לצרכים מסויימים יכול אירוע מסויים להיחשב כ"כח עליון" בעוד שלצרכים אחרים לא.

לגבי הקורונה – ברור לכל כי זו משבשת את החיים של כולנו. הקורונה אינה בגדר מחלה התוקפת יחידים אלא היא מוכרת כמגפה עולמית, אנשים רבים הוכנסו לבידוד וכתוצאה מכך הינם מנועים מלצאת מהמתחם המבודד בו הם שוהים. שמי מדינת ישראל נסגרו באופן מעשי (שכן כל הבא לארץ עליו להיכנס לבידוד של שבועיים) ומאחר שבוטלו טיסות – אנשים אינם יכולים להגיע ליעדם, בוטלו כנסים בינלאומיים, נאסרו התקהלויות העולות על מספר אנשים מקסימלי (המשתנה ועתיד לקטון בוודאי) וכד'.

למעשה הפעילות הכלכלית במשק כולו שובשה. אבל האם ניתן לראות בקורונה בנסיבות אלו כוח עליון?

התשובה, לטעמנו, יכול ותהיה חיובית במקרים מסוימים, ויכול ותהא שלילית באחרים, ונפרט.

למשל: חברה אשר התקשרה בהסכם לאספקת שירותים, והיא מנועה מלספקם שכן עובדיה מצויים בבידוד. חברה שהתחייבה לספק מוצר המיוצר במיוחד לפי הזמנתה עבור לקוח, אך ליצרן  חסרים חלקים עקב אי אספקה שוטפת והוא אינו יכול לייצר את המוצר וכפועל יוצא החברה אינה יכולה לספקו ללקוח. או למשל אדם שהתחייב ליתן שירות במועד מסויים בו הוא מצוי בבידוד, או התחייב לבצע פעולה מסויימת שהינו מנוע מלבצעה עקב כך שהינו בבידוד.

אנו סבורים, כי בנסיבות של כל המקרים שפורטו לעיל, ניתן בהחלט לטעון כי מדובר בכוח עליון המונע מצד להסכם לקיימו, ובשל כך לא ניתן להטיל על צד זה אחריות כלשהי בגין אי ביצועו.

דוגמאות נוספות: אדם התקשר עם אחר בהסכם שכירות דירה. הוא איננו בבידוד אבל המוביל עימו התקשר נכנס לבידוד ואין ביכולתו לקבל ממנו שירותים. במקרה כזה לא ניתן יהיה לטעון לכח עליון, שכן על השוכר לעשות ככל יכולתו להתקשר עם מוביל אחר, ומדובר במצב בו, כפי הנראה, ניתן להתגבר על המכשול. ספק התחייב לספק מוצר אך נכנס לבידוד. במקרה זה תישאל השאלה האם יכול היה הספק לדאוג "מרחוק" לאספקת המוצר באמצעים אחרים והתשובה תהיה בהתאם.

נבהיר, כי עצם קיום מגפת הקורונה, אפילו זו תוכר ככוח עליון, אין בו להצדיק אי קיום התחייבויות ו/און מחויבויות, מקום שאין משבר הקורונה משפיע על קיום ההתחייבות.

נבהיר, כי על פי דין, בית המשפט מוסמך לפי שיקול דעתו לחייב את המפר, אף במקרה של כוח עליון, בתשלום הוצאות סבירות שהוציא הצד השני.

לאור העובדה, שאיננו יודעים עדיין מה יהיו השפעות וירוס הקורונה ולכמה זמן אנו עתידים לחוות שיבושים בעטיו, ואף לא ברור בוודאות כיצד יתייחסו בתי המשפט לווירוס ובאילו מיקרים ייקבע זה כ"כוח עליון", אנו ממליצים בחום, כי בהסכמים הנערכים כיום ומטילים על אחד הצדדים חיוב שיש לקיימו בחודשים הקרובים, תירשם התייחסות מפורשת להפרה צפויה כתוצאה מווירוס הקורונה ויוארכו המועדים לקיום התחייבויות בהתאם או ייקבעו מנגנונים מתאימים אחרים.

דילוג לתוכן