מספר המכוניות ההיברידיות והחשמליות עולה מיום ליום ובהיקף ניכר. המגמה העולמית הינה לעודד מעבר להנעת רכב בעזרת אנרגיית חשמל וזו נעשית ברכב היברידי בחלקו וברכב חשמלי במלואו.

רכבים היברידיים וחשמליים זקוקים להטענה, ובעלי רכבים כאמור נדרשים להתקין מתקן טעינה חשמלי לרכבם בסמוך לו. הפועל היוצא של האמור הינו הצורך להתקין את מתקני הטעינה במתחם החניון המשותף לכלל הדיירים.

ראשית נציין את הברור מאליו, לפיו נדרש שהטענת הרכבים תהא באמצעות מערכת ייעודית לטעינת רכב חשמלי הכוללת עמדת טעינה או התקן טעינה, תקע, בית תקע, כבלים ואמצעי הגנה בפני התחשמלות. נעיר, כי על מנת להתקין את מתקן הטעינה (מעבר למתקן עצמו) יש להתקין תחילה נקודת חשמל אשר תחבר את מתקן הטעינה לרשת החשמל.

התקנת מתקן הטעינה, אם כן, מצריכה שימוש ברכוש המשותף של הבניין בכמה אופנים: בדרך כלל התקנת מתקן הטעינה מבוצעת על קיר תומך בחניון (שהינו רכוש משותף), נדרשת הולכת צנרת מנקודת חשמל קיימת לנקודה בה מותקן מתקן הטעינה ולעיתים אף ההזנה לחשמל הינה מן המערכת המשותפת.

לעניין אחרון זה יוער, כי יש להבחין בין שני מקורות הזנה לחשמל – האחד הינו מקום בו יכול הבעלים להשתמש בנקודת הזנה תחת נקודת חשמל השייכת לו והשני הינו מקום בו אין נקודת הזנה פרטית קרובה ויש צורך להשתמש בחשמל המשותף.

כלל יסוד בהתייחס לשימוש ברכוש המשותף הינו, כי כל אחד מבעלי הנכסים רשאי להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר התואם את הייעוד, ובתנאי שאינו פוגע בבעלי הנכסים האחרים או גורם להם למטרד, ואף אינו מונע שימוש דומה מבעלי נכסים אחרים. ככל שמתקיים הסיפא האמור – לא נדרש לשימוש אישור של יתר בעלי הנכסים בבניין.

כלל זה נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין, בהם למשל בע"א 549/73 אנטוני נגד אלונה.

בבסיס הקביעה בעניין זכות השימוש של בעל נכס ברכוש המשותף בבניין עומד העיקרון של הצורך במציאת איזון בין האינטרס של כלל בעלי הנכסים שרכושם לא ייפגע או יינזק ושלא ייגרם להם מטרד, לבין האינטרס של כל בעל דירה ליהנות מנכסו הוא (מה שדורש לעיתים שימוש מסויים ברכוש המשותף).

שאלת השימוש הסביר תבחן, בין היתר, על פי תנאי המקום והדין תוך התחשבות ברוח התקופה, השינויים והקדמה. אין מחלוקת, כי המעבר לרכבים חשמליים הינו חלק מהקדמה ויש למצוא לכך פתרונות ישימים.

האם השימוש הנדרש ברכוש המשותף לצורך התקנת והפעלת עמדת טעינה לרכב החשמלי עונה לתנאים שהוצבו בפסיקה, היינו הינו סביר ואינו פוגע בבעלי הנכסים האחרים או מונע מהם שימוש דומה ?

נדון תחילה בעניין החיבור למערכת החשמל:

מקום בו לא ניתן להשתמש בחשמל "פרטי", אלא יש צורך להתחבר לחשמל המשותף, אזי יש לשקול מספר שיקולים ובהם יכולת האפשרות לחיבור מספר רב של כלי רכב לעמדות הטענה – במקומות רבים הספק מערכת החשמל המשותף בחניון אינה גבוה, ומקום בו יחוברו מספר כלי רכב לעמדות הטענה, יכול ובעלי כלי רכב אחרים לא יוכלו להתחבר אחריהם (שכן לא יוותר הספק חשמלי להטענה).

מאחר שהשימוש הסביר נדרש להיות כזה שלא ימנע מאחרים שימוש דומה, אזי חיבור כאמור לא יכול להתבצע אלא בהסכמת כלל הבעלים.

מצב בו קיים הספק גבוה המאפשר הטענת מספר לא מוגבל של כלי רכב  – לא ידרוש הסכמה כאמור.

יודגש כי בכל מקרה נדרש להתקין מונה נפרד לעמדת ההטענה, שכן אין זה סביר כי הוצאות צריכת החשמל להטענת הרכב יחולו על יתר בעלי הנכסים בבניין.  

כעת נדון בנושא עצם התקנת עמוד הטעינה ברכוש המשותף והולכת החשמל אליו:

שאלה זו נדונה לאחרונה בפני המפקחת על רישום המקרקעין ברחובות, בתיק 500/18 נציגות הבית המשותף ברחוב אריק איינשטיין 2 אשדוד נגד גלזמן מרק. כבוד המפקחת מצאה לנכון לאשר את התקנת המתקן לטעינת רכב חשמלי על עמוד בחניון (שהינו חלק מהרכוש המשותף) ליד מקום חנייתו של הנתבע: המפקחת קבעה, כי התקנת עמדת הטעינה הינה בגדר שימוש סביר ברכוש המשותף  ואף מצאה לנכון להדגיש את הקדמה והצורך בהתקנת עמדות טעינה בעצם העובדה שמונחת עתה הצעת חוק להסדיר נושא זה בחקיקה. ואולם יש לאבחן מקרה זה, בו מקור הטעינה החשמלי לא היה בחשמל משותף.

סיכום הדין והמלצות –

מקום בו בעל נכס מבקש להתקין עמדת טעינה אשר ההזנה לה הינה ממונה החשמל שלו, הוא יכול לעשות כן ובלבד שיתקין את  עמדת הטעינה ואת צנרת החשמל המובילה אליה באופן סביר המהווה פגיעה מינימלית בחזות המבנה, אינו פוגע באפשרות שימוש האחרים בשטח (דהיינו אינו מהווה מכשול מעבר וכיוצ"ב) וכמובן בהתאם לכללי הבטיחות בחשמל והתקינה הרלוונטית.

מקום בו בעל נכס מבקש להתקין עמדת טעינה אשר ההזנה לה הינה מהחשמל המשותף, נדרש לבדוק תחילה את הספק החשמל והאם יש מגבלות למספר עמדות הטענה שניתן להתקין. ככל שאין בעיית הספק – לא נדרש אישור הבעלים האחרים. ככל שיש בעיית הספק – בעל הרכב אינו יכול להתקין עמדת הטענה בלא לקבל אישור מבעלי הנכסים האחרים. בעלי הנכסים, בבואם לשקול מתן אישור שכזה, יבדקו את הספק החשמל המשותף, האפשרות להתקנת עמדות טעינה דומות ע"י בעלים אחרים ושיקולים דומים. בעלי הנכסים אינם יכולים לסרב לבקשת התקנה כאמור אלא מנימוקים סבירים. כמובן שבכל מקרה, אף אם תאושר הבקשה, על המתקין לוודא כי עמדת הטעינה וצנרת החשמל המובילה אליה מותקנים באופן סביר המהווה פגיעה מינימלית בחזות המבנה, אינו פוגע באפשרות שימוש האחרים בשטח (דהיינו אינו מהווה מכשול מעבר וכיוצ"ב) וכמובן בהתאם לכללי הבטיחות בחשמל והתקינה הרלוונטית, וכי יותקן מונה משנה אשר יאפשר בדיקה אודות צריכת החשמל המבוצעת על ידו לצורך תשלום החזר לקופת ועד הבית.